איך יודעים איזו מערכת אש להתקין?

עם, זאת בשני המקרים, גם במערכת לגילוי אש וגם במערכת לגלאי עשן נמצא גלאים, רכזת לגילוי אש, כבלים וצופרים.

אז איך לדעת מה לבחור?
לרוב, בבתים פרטיים או בבנייני מגורים נסתפק בגלאי עשן. בבניינים חדשים זוהי חובת התקנה על פי חוק, ודרישה ממשלתית שעל הקבלן לבצע. בבניינים ישנים אין חובת התקנה, אך במבנים ברמת סיכון גבוה, יצאה לאחרונה הוראה ממשרד הבינוי והשיכון לחייב התקנת גלאי עשן, מתוך רצון להגביר את בטיחות הדיירים.
כך למשל, רק באחרונה, התקינה חברת "עמידר" כ-8000 גלאי עשן בדירות הדיור הציבורי שבחיפה, בדגש על דירות בהן מתגוררים אזרחים וותיקים.
לרוב, מדובר בגלאי המתריע על הימצאות עשן עוד בשלבים מוקדמים, באמצעות השמעת צפצופים חזקים, המאפשרים כיבוי מוקדם של שריפה או הימלטות מהירה מהדירה. יצוין כי גלאים מסוג זה, שהתקנתם פשוטה, אינם זקוקים לתחזוקה ובעלי סוללה בעלת אורך חיים של כ-10 שנים.
לכן, כשאנו בוחרים להתקין גלאי אש או גלאי עשן עלינו לקחת בחשבון את גודל המבנה, את דרישות הבטיחות (ככל שהמערכת תצטרך לעמוד בסטנדרט בטיחות גבוה יותר, המחיר שלה יעלה) ולהחליט האם אנחנו בוחרים במערכת אנלוגית שהיא יקרה יותר או במערכת אזורית. בבתים פרטיים כאמור, מערכת אזורית מספקת בהחלט בעוד בבתי עסק נבחר במערכת אנלוגית.

היכן ימוקמו הגלאים?
המיקום הנכון משמעותי לאמינות פעולת המערכת. באופן כללי, כאשר נדרש רק גלאי אחד בחדר או בחלל, עדיף להתקין גלאי תקרה המותקן קרוב ככל האפשר למרכז החדר. אם לא ניתן להתקין גלאי עשן במרכז התקרה – למשל, בשל אילוצי חיווט – הגלאי חייב להיות במרחב פתוח, כך שקצהו לא יהיה במרחק של פחות מ-4 סנטימטרים מהקיר. כמו כן, חלקו העליון של גלאי המותקן על הקיר חייב להיות במרחק של בין 4 ל- 12 סנטימטרים מהתקרה.

דבר נוסף שיש להביאו בחשבון הוא קרבתם של הגלאים למערכות מיזוג. קרבה כזו יוצרת סיכון לתקלות בגלאים, אם הם מותקנים בדרך אספקת זרימת אוויר או צינור. כדי לקבוע היכן יש למקם את הגלאי, ניתן לבצע בדיקת עשן כדי לבדוק את כיוון מעבר החלקיקים באוויר ומהירותו. בדיקות עשן יכולה לחשוף גורמים אפשריים לאזעקות-שווא, כגון זרם אוויר המכוון לגלאי, העלול לגרום להצטברות אבק המשנה את רמת רגישותו.